יצירת קשר: 03-9661299
ביום 24.12.2020 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה על ידי משרדנו.
לקריאה נוספת >>
בוובינר נערכה סקירה של החקיקה ביחס לפיקוח בפרויקטים, ואחריותו של המפקח בראי הפסיקה,
קישור לוובינר: https://fb.watch/2nocDgP6hh/
הסכמים קבלניים או הסכמים לביצוע עבודות הם הסכמים שבהם המזמין מתקשר עם צד שלישי (קבלן) על מנת שיבצע עבודה/שירות תמורת תשלום, כאשר בין המזמין לבין הקבלן לא מתקיימים יחסי עבודה.
מהן חמשת הסוגיות המרכזיות שיש לשים לב אליהן כשבאים להתקשר בהסכם קבלני?
אנחנו עדים לכך שנגיף הקורונה השפיע רבות על שגרת החיים שלנו, וסביר להניח שנמשיך לראות את ההשפעות שלו גם בהמשך. אחד התחומים בו התעורר סימני שאלה רבים הוא הבנייה והקבלנות. פרוייקטים רבים של בנייה מצויים בחוסר וודאות איך להמשיך את פעילותם במצב הנוכחי. כך, יזמים התקשרו עם קבלנים, קבלנים התקשרו עם קבלני משנה, נקבעו לוחות זמנים, וכמו בכל פרויקט, התקדמותו תלויה בגורמים רבים.
בזמן שעסקים ומקומות עבודה נסגרו ועובדיהם נאלצו לבצע חלק מהעבודה שניתן מהבית, אתרי בנייה המשיכו לעבוד. למרות זאת, כבכל תעשייה בזמן מאתגר זה, גם פרויקטים קבלניים נאלצו להתמודד עם קשיים רבים, לדוגמא…
תופעת הקורונה היא תופעת חסרת תקדים בישראל, אשר משפיעה (וכנראה תמשיך להשפיע), בין היתר, גם על הסכמים והאפשרות לקיימם.
מקרה שכיח שעלה באופן מיידי הוא, למשל, הסכם שכירות – על פי צו של המדינה, סגר עסק את דלתותיו ועל כן לא לו היו כל הכנסות. בנסיבות אלו, לא הייתה באפשרותו לשלם את דמי השכירות על פי הסכם שכירות שנחתם בין העסק לבין המשכיר.
בנוסף, ישנן הפרות שנובעות באופן עקיף ממשבר הקורונה – ספק איננו יכול לספק סחורה היות שלא ניתן לבצע את המשלוח הבינלאומי או שמפעל בסין הושבת עקב נגיף הקורונה. על כן, עסק מקומי, שתלוי בספק, איננו יכול לשווק ללקוחותיו את המוצרים להם התחייב.
האם במצבים כאלו יכול הצד שלכאורה מפר את ההסכם לבטל אותו או לטעון כי לא מדובר בהפרה שמזכה בסעד את הצד הנפגע היות שמדובר ב"כח עליון" או ב"תנאי מסכל" על פי חוק החוזים?
בסמוך לאחר שפורסמה קריאה נוספת של חברת ביצוע גדולה, ושבועות לאחר קריסת החניות ברמת החייל בתל אביב, בהתווסף להתרבות התאונות באתרי הבנייה, הודיעו במשרד האוצר ובמשרד השיכון על בחירתן של שש חברות זרות שיוכלו לבצע עבודות בנייה בישראל.
לעיתים קבלנים לא עומדים בלוחות הזמנים המוסכמים אשר אליהם התחייבו, וזאת בשל נסיבות בלתי צפויות, בין אם מדובר בעבודות חריגות ובין אם מדובר בעיכובים מצד גורמים אחרים אשר משפיעים על עבודתם. מהי הדרך הנכונה להפחית סיכונים אלו, ואיך בית המשפט מתייחס לנושא.
עיכובים של אחד הקבלנים בפרויקט, עלולים להביא לאפקט דומינו שפוגע בקבלנים נוספים, בקבלני משנה וכמובן במזמיני העבודה, יזמי הפרויקט ורוכשי הדירות. ניתן למנוע זאת באמצעות הסכמות מראש והיוועצות באנשי מקצוע, טרם חתימת ההסכם.
כמחצית מהעסקים הנקלעים למאבק בין שותפים או בין בעלי המניות, היו יכולים למנוע זאת ולחסוך משאבים כלכליים ונפשיים רבים, אילו חתמו קודם לכן על הסכם אשר מעגן את מערכת היחסים ביניהם.
המציאות הדינמית, הניסיון לעמוד במחיר נמוך במכרז, ריבוי הגורמים המעורבים בפרויקט, כמו גם עיכובים מצד גופים מוסדיים, חברות ממשלה וועדות עירייה – כל אלה מהווים קרקע פוריה לעיכובים בלוחות הזמנים ולהתארכות העבודות בשטח.
בפרויקטים רבים קיימת מערכת יחסים משולשת (לפחות) בין מזמין, קבלן ראשי וקבלן משנה. במערכת יחסים כזו, לא נחתם הסכם בין המזמין לבין הקבלן המשנה. אולם, על אף זאת, קיימות נסיבות בהן תהייה אחריות ישירה של המזמין כלפי קבלן המשנה.
בעקבות ריבוי התאונות באתרי עבודה בפרויקטים, החליט משרד הבינוי והשיכון להתקין תקנות שמטרתן למגר את התופעה ולפיהן ניתן להטיל קנסות על קבלנים המפרים את הוראות הבטיחות באתר. האם באמת צעד זה יביא למיגור תאונות העבודה?
להאזנה >>
פסק הדין שניתן בתביעה שהוגשה על ידי ח"כ אורן חזן נגד העיתונאי עמית סגל, מעלה את הקושי שבאיזון בין החירויות והזכויות שקיימות במדינה דמוקרטית. השאלה שעולה מפסק הדין בעניינו של חזן היא לא רק מי ניצח, אלא האם האינטרס הציבורי והעיתונות בישראל הרוויחו או הפסידו.
האם קבלן משנה בפרויקט יכול להיות קבלן לא רשום בפנקס הקבלנים ולהסמך על רישום וסיווג של הקבלן הראשי (שהוא קבלן רשום)?
רשימת הדברים העיקריים (אך לא היחידים) שכדאי לבדוק טרם חתימה על הסכם זכיינות.
יבואנים או ספקים מתלבטים בשאלה האם לשווק את המוצרים שלהם באמצעות משוק או באמצעות סוכן. שאלה זו איננה רק שאלה מסחרית, אלא בעלת משמעויות משפטיות.
לאחרונה פנו אליי לקוחות שמגיעים אליי עם מגוון הסכמים – הסכמי שותפות, הסכמי השקעה ואפילו הסכמי שכ"ט עם עו"ד, ובסוף ההסכם קיים "סעיף בוררות" שמתחיל בדרך כלל כך: "כל מחלוקת שתתגלע ביחס להסכם זה, ביצועו או פרשנותו, תתברר בפני בורר אשר ימונה בהסכמה או ימונה על ידי לשכת עורכי הדין בישראל".
המשמעות של חתימה על הסכם עם תניית בוררות היא כי כל מחלוקת בין הצדדים ביחס להסכם תידון בפני בורר ולא בפני בית המשפט.
האם כדאי לחתום על הסכם המכיל סעיף בוררות? מה המשמעות שלו? להלן כמה כללים שיכולים לסייע לכם במענה על השאלות הללו.
1. פערי כוחות בין צדדים להסכם:
אם אתם חותמים על הסכם שיש בו צד "חזק" ויש בו צד "חלש" (מבחינה כלכלית או עסקית) ואתם נמנים עם הצד החלש – תשקלו שלא להסכים לסעיף בוררות. על אף שהדעה הרווחת היא כי הליך בוררות הוא הליך קצר וזול יותר מהליכים בבית משפט, הרי שבפועל, העלויות שלו עלולות להיות גבוהות יותר. כך, בעוד שבמסגרת הליכים משפטיים בבית משפט אתם משלמים לעורך דין שייצג אתכם, במסגרת הליכי בוררות אתם משלמים בנוסף גם לבורר עבור כל שעת עבודה. שעת עבודה של בורר יכולה לנוע בין 600 ש"ח לבין 1,200 ש"ח לכל צד.
2. אינטרס הסודיות:
בעוד ההליך בבית משפט הינו פומבי וניתן לקבל מידע אודות קיומו של ההליך ותוכנו, הליך בוררות בדרך כלל הוא הליך שאיננו פומבי. על כן, כאשר יש סוגיות שהאינטרס שלכם הוא לא לחשוף אותן באופן פומבי – הליך הבוררות הוא ההליך הנכון.
3. היקף הסכסוך הפוטנציאלי:
אם התקשרתם בעסקה שהיקפה נמוך, יכול להיות שהעלויות הכרוכות בניהול הליך הבוררות תהיינה יקרות יותר מסכום העסקה או מהסכום הפוטנציאלי שיהיה ניתן לתבוע (או שוות לו). על כן, עלויות אלו יכולות לגרום לכן להעדיף לוותר על זכויותיכם משיקולי יעילות. אם מדובר בסכסוך רחב היקף, הרי שבמקרה זה יש לפעול בהתאם ליתר הכללים המוצעים פה על מנת לבחון את כדאיות הבוררות.
4. היעדר אפשרות לערער:
ניתן לערער על פסק בורר רק אם בהסכם הבוררות נקבע מנגנון ערעור מוסכם. בכל מקרה אחר, ניתן לבטל את פסק הבורר רק במקרים חריגים המנויים בחוק, כאשר טעות בפסק – אינה אחת מהן.
5. חברות חוץ ו/או בעלי דין זרים:
דיני הראיות (אופן הצגת הראיות על ידכם) עשויים להיות גמישים יותר בבוררות. כך, למשל, הוראות הדין הנוגעות לתרגומים של מסמכים, עדויות שנגבות באמצעות שיחות וידאו וכו'. על כן, אם הראיות כרוכות במאמץ ו/או הוצאות מיוחדות מצידכם, הקלה בדיני הריאיות בהליך בוררות יכולה לסייע לכם.
ישנם כמובן חסרונות ויתרונות של הליך בוררות והליך בבית משפט, ושיקולים נוספים שיש לקחת בחשבון, כגון: האפשרות לבחור את הגורם שיכריע במחלוקות, תחולת הדין המהותי על הבוררות, משך זמן הליך בוררות לעומת הליך משפטי ועוד. אולם, ככלל נראה כי הליך בוררות עשוי להתאים יותר לשחקנים חוזרים וחזקים.
לסיכום, כאשר אתם מתכוונים לחתום על הסכם, שימו לב אם קיים בו סעיף שקובע כי כל המחלוקות תידונה בפני בורר, ותשקלו האם סעיף זה הוא לטובתכם או לא.